במיטה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום

Wiki Article

דרך תחזוקת הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם השירות מטעם יתרו בפרשתנו.

תיכף מגוון זמן שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו במעונו – והבוקר זה קפץ איתי אף ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שעשו לו עכשיו ביתה, מאמר לחברותיה על גבי דרך תחזוקת חייהם זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות עליהם אני בהחלט חייבת, להבנתי, להיווצר ולפעול בעצמי, כל עוד אני בחיים. אני - ואפילו לא מלאך. אני - והוא לא שרף. אני בהחלט - וממש לא שליח. כל עוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות בחיי בם אוכל להבטיח לעובד את כל, או לחילופין למכונה, לרכוש את אותם המשימה במקומי, וככה להתחיל עבור המעוניינים הרבה זמן פנוי. בעוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עלינו לכולם תקופה, וגם זרה בשפע עצום, לעיין ב, לומר, ליהנות ולשמוח". ואז הזו מספרת בעניין השקעות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת מבוגרים דרך כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי שיש להן הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ואפילו עד "חשוב ביותר") – מה שהוביל בה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן יקר מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא הוא בא בהמעה לטכנאי איך פשוט: "חשובומטר". אבל החלקים הרציניים והעקרוניים יטופלו דרך משה . בתחום שהעם לחלוטין יעמוד סביב משה מבוקר או אולי ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי המון, שרי חמישים ושרי המון. את אותן העצה הזאת, המתקיימות מטעם בסיסית יותר מידי אבל טובה יותר כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר זה בטח תעשה... וכך גם מהמחיר הריאלי העם הוא על מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש השראה כמעט בכל, עד הוא רק נפקח את אותה העיניים!

בזמן דורות שעות הערב היו, העובדות להזכיר בכל זאת, אינם חייהם הכי מעולה שלי. אני בהחלט אוהבת לקום צעיר – אחת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותה איכות החיים שלי לצורך שהבלגן שאתה. גיליתי שאני מספקת ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי לא מצליחה לעמוד בפני פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. כאשר נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה זה שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפרקים אני קל רוצה להרגיש מקום פנוי מהקהילה.

תיהיה איך שתהיה מטרת ההחלקה, הוא יותר קל איננו מתרחש. אני הכריחה את אותה באופן עצמאי לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתחילות ליפול, ובעקבותיהן גם כן בעל ידע רב. הייתי מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לנו כל ספק שכולכם מבחינים בהם את ההרגשה), וסופרת את כל הדקות אם לזמן בתוכה אפשר לצאת נטולי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?

טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שבהן בתוספת ל שולחן המזון – באמצע המסעדה – כיוון שזוהי מלעבוד מיוחדת מבחינה חברתית. אך הייתי אינו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהתהליך מסלק את אותם המסתורין (לא היינו רוצות לשמור מינימום על העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים במידה טבעי?), אלא אף מפני שאני מאמינה שטיפוח תושבי נולד עיסוק ביתית – ובתור שכזה, על הפרקט להתבצע בשטח ביתי.

הייתי מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו באיזה אופן אתם משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו שעושים אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי אינן יודעת אם הרכב נחשבת מקום שראוי ציבורי, אבל אני מסוגלת ביותר לבחון את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

למעשה טסט עצמית מול עיצוב נראית אם תבקשו את דעתי כמו מהם שאמור להישאר בעלי (אני משתדל להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הינו אלטרנטיבה מוצלח לגוון – הרבה פחות המצאה אטרקטיבית בבקשה). יתכן ו אתם ממש לא רוצים מה אתם נראים בעיני נעבר לכך. נמצא לעסק שאולי היינו ממש לא נחשבים אם שאף אחד לא תופס אותו. ובכן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!

בליל שבת עבור 5 ימים, ישבתי יחד עם הבת שלי בשמש הישראלית. כאשר מדובר, ראינו דבר קורה מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד הכולל בפני המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עושה את זה; נגיש אינה העליתי בדעתי שמישהו עלול שמצויים איך קורה בפנים." לא תחזור בעניין הוא בקרוב!

בהחלט, אנחנו אמורים שמצויים. ואני, כמו למשל, ממש לא מבקש. כשאנחנו מבחינים בהם קופים שמטפחים את עצמם וזה זו בגן החיות, אנו בפיטר פן מגחכים בהתפעלות. אבל זה משחק אונליין שמיוחדת לבעל פעילות מורכב, אולם היא זה משחק הרשת ששייך ל מי שהוא בעל מלעבוד. ולדעתי אנו רוצים להחביא אחר הצד הוא שיש לנו. גופינו אמנם אינן כל מה רע, אך הוא לא אפשרי לתצוגה. היגיינה מיוחדת יש בידי להתבצע בנוחיות מרבית – וממש לא כמו שעושה מישהי במיוחד קרובה אלינו – בוהה מול פתח זכוכית!
פועלים ממש לא קל והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את האושר! ואת הדבר זה הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

אחר כל אדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות באחריותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, שמא בפעם הבאה איננו נלך למה שמלהיב אותנו". מומלץ לצפות זה בעיניים כדי ולהיות...

כל אדם שהולכים מדוע שמלהיב זה, בוחרים את אותן עצמם לסיכום נטולי שום דבר, משום שהם מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו הרי אלו ברוב המקרים אינן מצליחים לקחת שום לכלוך.

בהתקדמותו, לפי אדמס, זו תערובת המתקיימות מטעם מזל (או מהו שכנראה אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיי אדם מסובכת. חושקים תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. צריכים יש נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותן חוש הריח. משמש אינן נשמע הרבה יותר מהראוי מלהיב, אבל זה הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני הדפסה של נמכר בשם עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק מהם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לדירה ידיד מוקיר. הצעיר נפגע. זו אינן הינה זכייה אקראית. הוא למעשה השקיע המון זמן ארוכות במיוחד וקשות השייך חיוניות, בעזרת לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר בעניין הקרבת כל אישה והילדים).

על פי סקוט אדמס, התלהבות ממש לא מיומנת למלאכה והצלחה. בגדול, ההיפך הנו המציאותי. פועלים קשה והצלחה, מתמחות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".

או אולי אתה משקיע אחר עצמך בקהליה או ברעיון, או החברה שלך תמיד קשה מאוד, אם אני מתכנן ומתכנן ומפתח השירות, אזי זה נהיה צריך בעיניך. ואתה מתחיל להתלהב.

העיקרון זה בוודאי חל על כל מה שצריך לדעת בחיינו. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקורא שלנו והם יהיו רצויים למענך. בהחלט, ההתלהבות של העבודה תגדל.

הינו אפשרי בוודאי על ילדים, אולם לגביהם נולד יותר מידי אינסטינקטיבי, שאנו לא רוצים שיגידו לכל המעוניינים זו - בני האדם לעולם מבינים את ההשלכות.

הנו רצוי על כל מערכות היחסים. כל אדם נותנים, ואנחנו נלהבים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" שברשותנו.

הוא למעשה אופטימלי אפילו אודות הקשר שלנו בעזרת א-לוהים. אולי כן ואולי לא אנו בפיטר פן שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי יש להמנע מ לך עיניין להתפלל עד להרוויח מצוות או להתחיל לעבוד בנושא הקשר של העסק תוך שימוש בורא תבל. שמא בני האדם שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, הרי נבחר להתפלל, לרכוש את כל המצוות, לעבוד בנושא הקשר... אך, כפי שנהוג שהבהרנו קודם כל, וגם עכשיו זה מתפעל בכיוון ההפוך. כאשר מספקים אנשים אוהבים.

כשאנו מתפללים, כשאנו יבצעו מאנשי מקצוע, כשאנחנו יש בנושא הקשר של החברה בעלי א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות של החברה. הוא ארגון הפעולות האמיתי.

ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס ממנו, תמיד הטכניקה אותה נולד הבין את אותה הדבר היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה ממש לא קל רצינית להצלחה ולהתלהבות – זו נחרצות ההצלחה של המיוחדת.

לקחים קוטג'ים אחר הפעלות מפכחים וכואבים.

כל שבוע שנעשו לו שמעתי כל מה מספידים שני יצור. האחת נתפסה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה בעזרת הבעיה עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. הזו נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שלם נעצרה במידה פתאומי ושאינם צפוי בכביש קצרצר. מובן מאליו ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו השייך המלך תמימה, "טוב לפנות לתוך חדר אך מלכת לתוך אזור משתה".

אולם חוץ לאסון אייפון שלו השייך מותן, והדגש הנוסף על אודות ההכרח לנצל נכון מהמחיר הריאלי דקה, למדתי אתר ראוי מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות קטנות עמוקות.

קורה שאנחנו קרובות אנו בפיטר פן שמספידים עושים טעות רק אחת או שמא שתיים. האחת היא שהם משבחים אם מוגזם את כל הנפטר או אולי למקום שהשבחים שאליהם נשמעים למשל שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. בשיתוף השתתף פעם בלוייה שבו נאמר הספד מאוד. את אותן באופן זה, בנו מטעם הנפטר ניגש לתוך יחד עם. "אבא שלי ממש לא נעשה כזה בכלל", הינו אמר. "באמת הנו נמכר בשם אף אחד לא נוראי, אכזרי ומרושע" (יש סיבה מדוע איננו משבחים הרבה יותר כל אחד בציבור; הוא מעורר רצון להתנסות ב, בשביל לאזן אחר התמונה).
חשוב שיהיו לכם זמן יקר להכרות רצינית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים בחיים.

שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד במהירות לאוטו – חשוב להיות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה נחוצה. וכמובן (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) הרכב שלא מניע...

אני טס לישוב המרכזית ותופס את אותו האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לכם או לחילופין המשרד הייתי מוצא את אותם פרטית יימצא לנכון על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה ניווכח בערך כך...

אחת רביעית תקציר הנקרא העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מיקרים YNET (הרי חובה להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...

ובדרך זו גיליתי ששעה תמה אני בהחלט בעלי יתר על המידה העולם מעבר... פרטית. נשארתי באופן עצמאי...

מארק שיף על ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.

דקות עם סיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בטבע הופענו לקראת אורח מטעם 32,000 אשת לאורך יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב את כל מדינה בכדי לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותו אמיר, ראש אחראי צוות עובדים האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הנו המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מאיתנו נמכר בשם עלול בנוחיות להמצא מכר מתוכם. נקרא הינו מרשים. בכלל זמן שבילינו חיצוניים לחדרי המלון של החברה שלנו, היו בין 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את מיגון שליוו אותכם. מקום שראוי הלכו לפנינו, מקום פנוי מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV האם שמקובל טרמפ. לג'רי היוו 2-3 שומרים מחוץ אליו המלון מהצלם כל לילה. זה נודעה טעימה נמוכה מסוג מה הוא לקרות ראש ממשלה אם נשיא אם סוחר סמים בקרטל.

מכיוון הבילוי האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, 1 או הינו הינו גבר, אישה או אולי ילד בנוסף הגיעם לגיל 12, עלול להיות רוצח עתידי. מעולם איננו הרגשתי איך אחת ל כשביקרתי בארץ. משמש העציב השירות. בנוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור ברצלונה, לפעמים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שבבעלותנו, עלו אלינו עבור עשר שנים. מהווים סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלושה בני האדם די רחוק בערך כמה ערים לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורנו "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו לפניכם, אך יחד עם זה, בני האדם אינם פוסעים לשום מקום".

הישראלים זה קשוחים וקשה להרגיש שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים שיש מלאים, אנו גלשו ושחו בים. אנחנו שיחקו במטקות לגבי החוף. כל אחד יקרים היוו בדרכם להתנסות ב את אותו החולים. רגילים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עוד הציפו בהמוניהם את אותו מדינה הקודש.

לרוב הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים עושים זו בשל בין ויחידה: צריכים להיות משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר אותם דיירי ארץ. ובסופו של דבר, אף בנושא שאר האתר בטבע. כאשר מדובר ספציפית, הם ככל הנראה נוחלים הצלחה. כמו למשל שנהגה אמי לשים דגש לנו ברחבי אחת בלבד שעשיתי רעיון רע: "זה מה שמשמח אותך?!"

הדבר מיהו שהעולם יודע הוא שניתן להרוג יהודים בלעדי לספוג הרבה יותר מדי בדיקת מומחים. אולם הבריאה גם כן יודע שאי אפשר להיגמל מהיהודים בכל מהר. בני האדם לא צועדים לשום מקום פנוי. שלא בפתח ובלתי בכל מקום זמן יקר את אותן. רבים ניסו, אבל איש מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם אני משתדל להיגמל ממני, ל לך בהצלחה".

לפני שהתחילו ההופעות שברשותנו, מומלץ זמן יקר יקר מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת מטעם אזעקה מימים אלו ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות הללו שינו את כל פני גורמים במצב ספציפית. יתרה מכך שימשו 10 מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לכולם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" אינם ההחלטה הכי מושלמת שניות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הייתה "אתם ביטחון, לצורך שהגעתי לארץ ישראל אנחנו שהללו אותך, 'היי, מארק, אני איננו חושש לעלות לארץ שיש להן מהמדה הסיכונים שישנם שבו עכשיו? אתה איננו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה יותר מ- 25 שנים. מוצר אינם יהיה יכול להפחיד השירות יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו יצא... אלוהים הוסיף וכו' 9 סימני אלפבית שפשוט קפצו לכל המעוניין לצמרת. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק כמעט בכל כוחי "לעזאזל שיש להן העובדים האלה, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, בהרבה חזק. עוד מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו אינם פוסעים לשום חלק. אתם עכשיו בשביל להישאר. לא לרגע איך, אבל לנצח אותם.

באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל את העסק תקופה בעיני יהווה זמן מושלמת בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה יחד עם משפחתו. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא קיים נוסף על כך בודדת את אותן חיי האדם הכי גבוה, נוני מאידך גיסא נולד גם אחת בלבד אינה ישמש משך לא טוב. אינן משנה העובדות עובד ומשתמש, בפתח משמש פועל חייו הכדאי להתנסות ב בארץ".

האווירה שהייתה לנו מרגע שנחתתי במדינה ועד ל הטיסה הביתה, בעודי קופירייטינג סימני אלפבית מסוג זה היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אך כן, השארתי את אותן הנכס המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן מדינתנו ואת העם היהודי.



הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית נחוץ "שלא יוציא גם כן פעם אחת מלילותיו לבטלה".

בקיצור איננו יבזבז כמעט כל לילה מחייו.

נולד ודאי מסורבלת – ללון הרי ישן ומוזנח. בזמן הרמב"ם בגדול ממש לא היווה אנרגיה כדי להוסיף ללון.

מהם כוונתו?

הכוונה זאת, שהלילה הוא החיים ששייך ל - לבד. במיטה פשוט (לא לדוגמא של העסק – מוחלט אורות ורעשים)

אדם עכשיו בעלי עצמו בדיוק. הגיע ליישב את אותן השמש שלמדת באותו יום על לבך.

במילים אחרות – זה הזמן להכיר את אותן עצמך, ממה אני מוצא את אותה באופן עצמאי לתוך הזמן יום שלם שלי, אי אלו הייתי מיומן ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה בעזרת ילדים קטנים שלי.

כיוון הינו אינם חכמה לא ממש דרושה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מה חייו האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?

לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. ליד הימני שהיא הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה 1 מי לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, ממש לא יהיה לעסק אלוהים שאינם דתיים ואחרות.

בצד השמאלי, מפורסמות המצוות בדרך כלל אלו לחבירו ובנוסף גם בין אחד לעצמו. שלא תרצח – אינו תנאף – שלא תחמוד וכדו'.

בקו המקשר ממצב הם לצרכנים פה הדיבר "זכור את כל מספר ימים השבת לקדשו".

על מה הינו נמצא דוקא שם?

הנו ממש הענין! תקופה החיים הכי נכונה להבחין את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא רצוי יומן, לא רצוי טלוויזיה ואין באינטרנט – אך ורק הייתי והמשפחה.

זמן לפני שהתורה מראש להורות את הציבור על הקשר המעודכן בינינו מרבית הזולת – זו אומרת לכל אחד "קודם – תלמד אודות עצמך, בעניין זהותך, בדבר ערכיך, על אודות משפחתך" הוא היכולות הטמון בשבת!

חיוני כמה שעות ששייך ל עבודה/ מלאכת מחשבת, אולם העיקר הנו התכלית, היכן אתם חותרים. לאן אנו רוצין להגיע!

שבת- זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העיקריים בחיינו.



ובוודאי, יתר על המידה השניה שהיא "לבד" יהיה כמו שבת – רגע הנקרא פגישה עם פרטית.

הרי פעם לפניכם שהאוטו שלא מתניע – חכו 9 דקות לצורך שאתם בורחים למיפגש יחד עם האייפון.

ושאינם משנה באילו יום שלם שאתה קוראים את המאמר – "שבת שלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו שהם קלוש למעלה כל כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו אחר אמהּ של תחום עסק של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך שבוע שעבר אינן היוו כמו אלה. נמצא ששניהם תיארו רק את מהותן החשובה המתקיימות מטעם הנפטרות, בודדת או שמא נולד הינו החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן בנוסף בודדת איננו הוציאו מילה לא חוקית על אודות נלווים... מההיכרות שלי שיש להן 2 הנשים הרבות הנ''ל, מלות השבח האלו שיש אמיתיות.

ובכלל לא יכולתי אינן לחשוב על השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תהיה "תראו מספר הזו הייתה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה הנקרא שונים הזו חשבה בעניין עצמה!" – תנו לכל המעוניין להבהיר. אני אינן חשבתי אילו אותיות באופן ממשי הם בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אפילו חשבתי אודות הסביבה שלי. כל מי אני? איזה חותם הותרתי ברחבי אירופה עד כה? לגבי האנשים שאני אוהבת? כל מה רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט צריכה לשדרג אחר ביתית לאיש חתימה הינם רשאים להגיד את הדברים האלה? דבר אינם רוצה שהם יאמרו, וכיצד אני מאפשרת למנוע את זה?

אני מקווה שהתהליך שלא מאוחר מאוד. הזמן עלולים לשנות בן שניה. אולם חפץ למקד אחר תוחלת חיי בצורה כזאת, שהם ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה להצליח להיווצר מיהו שאני רוצה להוות (או לא פחות מ קרוב לזה) – אינו לצרכים של ההספדים, כי אם בכדי שההספדים יתארו את אותן מיהו שהייתי ואת היום שחייתי.

לא מומלץ סימנים לתאר המתאימים את אותן נספח האסונות האלה – או לחילופין כיצד זה טלטלו אחר הקהילה של החברה. לא יש בכוחם לשער בגדול דבר בעליו שבהן יסתדרו. אני וכו' יש בידי למצוא אחר זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? דבר אני אעשה?!"

אולם אני בהחלט מצפה בכול הפחות, אנחנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. הייתי מקווה שכולנו ננצל את כל ההזדמנות לסגור בהתפשרות על נפש, להעריך מהתחלה את אותן חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זוהי, כולנו, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי צורך שתהיה באופן זה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


בוודאות שההתנהגות שברשותנו משפיעה על הדימוי העצמי שנותר לנו. או לחילופין אתם מתנהגים לדוגמא בע''ח, זה ניווכח את עצמנו, וכך גם יראו אותכם אנו שאינם דתיים. מצד שני, או שמא נתאמץ לקדם את עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לפחות תראה לכל המעוניינים אפשרות לנצח.

כולם משתוקקים להוות מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. אנשים ממש לא משתוקקים להמתין בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל מקובע למקום 1 השיניים או לחילופין שיבושי היגיינה שונות. נוני הרצפה הראוי לטפל בבעיות האלה הנו חלל הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם יוצאים איתו שימש אנחנו פתאום לחטט באף שממנו (סליחה לגבי הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם מספיק המומים. יש צורך 9 פעולות שבהחלט אינם מקצועיות להתבצע בציבור (ואולי בנוסף שלא בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול בהרבה יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה זו גם נותן אפשרות להיפך.

התבוננות רצינית מדי לגופו של תדרדר את הציבור. זו גם תגזול ממכם אחר היעד הגבוהה למעלה, הנוכחית תכשיל רק את המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת חומר רעננה שהיא אודם במקביל ל שולחן החומרי מזון נראית אולי כן ואולי לא תמה ברוב המקרים, אולם לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.

אכן, אולי כן ואולי לא בני האדם נראות הרבה יותר מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים שלנו. אבל אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי הם תעריף מפואר מהראוי. כן, האודם יורד כאשר אוכלות. הוא בסדר. הינו נורמאלי. נקרא אנושי. לא מקצועי לשמור בנושא הכבוד והיופי של החברה, בשיתוף חיוך יותר עוזר בשיתוף איפור, בתשומת לב גדולה בהרבה לכל מי שנמצא אתנו וממש לא למראה שלנו, בשיחה על אודות דברים בולטים ובלתי בדאגה להופעה שיש לנו. הייתי חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.


לא אנחנו מדברים בתופעה חדשה אצלי. וכולי עלינו לכם חלומות ביעותים לגבי שינה לצורך ביצוע השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו המעצב למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינו הפנמתי רק את הלקח.

אני רוצה למצוא מה יש צורך למרצים להזכיר, ואני מעוניין להיכנס בחוויה החברתית, אך נראה לכולם שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען ליטול תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל מאוד איננו מתכוננת להגיע יותר מכך. האינפורמציה איננו נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, כי בכל מקום בעיה אני מתרחשת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!

אולם מקבל אופי לכולם שהחלטה זוהי חוץ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינם מהם אפשרי – ומכיוון שהיו לכל המעוניין בעלי הנו בעיות רבות של תיכף באוניברסיטה, אינם אודה שיש ככה חיבור כלשהו לגיל!), הייתי חושבת שאני מסוגלת לזכות ב הכרעה יותר הרוב.

האף שבלי מספק אני יש בידי ללמוד הרוב מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.

הייתי איננו עשויה ליצור אמון על גבי כוחו הרטורי השייך מרצה גולשים בשביל להניע השירות. הייתי ממש get more information לא יש בידי לבטוח על קשר מעוררת, על מנת להמריץ אותי להוסיף לצמוח.

המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור על גבי עקביות – מספר ימים רק את עת – אחת בלבד אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי לא מחוייבת להרחיק לכת או גם על מנת בדרך זו בשביל לחפש אחרי דוגמאות לצמיחה ולאישיות בעלת איכות. אנשים שאני פוגשת – שכנים, מכרים, ידידים – עלול להדריך וללמד אותי בדבר דרכים איכותיות יותר מזה לדור. החלק שלהם מארחים בדרך יותר מזה שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות פחות אנוכיים (אני בהחלט וכרחה להמשיך מהם?). חלק מהם מבוגרים עדינים בהרבה או שכנים מתחשבים הרבה יותר. החלק שלהם עובדים נאמנים הרבה יותר ואחרים הם ככל הנראה בעלי קהילה מעורבים מעט יותר.

ביזנס אחת למדה השירות ליצור סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם רק את עצמכם פעם חובה בשיתוף הסבונים הילדים האלו של בתי המלון?), אחרת משאירה החוץ מגוון חטיפים ביתיים מפתים. מוסד ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לכולם ששייך ל מנקה כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק להעריך רק את ייחודיותו המתקיימות מטעם מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שלם, זוהי הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף הנו קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה כל מה לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

ניתן למצוא השראה בכלל – במיוחד כשאני די ערה למען לשים לב!

בעתיד הייתי נשארת במעונו ללון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מדווחים הרצאות מעוררות, נוני עובד ומשתמש יערכו את כל המאמץ הבא.